אברהם אייזן

פתיחתה של שנה חדשה מהווה הזדמנות לעצור משטף החיים ולהתבונן מקצועית ואישית על ההישגים, האתגרים וגם על הכישלונות. אני מנצל את תקופת הזמן שבין ראש

גיוס משאבים בר קיימא אינו מבוסס על הזדמנויות אלא על מערכות יחסים המבוססת על מרחב משותף לצמיחה והתפתחות המותאמת לשינוי הזמן.

כל שנה אחרי החגים נפתחת עונת "תוכניות העבודה". בהיותי שכיר אני זוכר את חווית התסכול שבכל שנה היו משנים קצת את הפורמט וכך במקום COPY PASTE המוכר הייתי צריך לשנות קצת מהניסוחים ושוב ושוב לכתוב תוכנית עבודה שאיש לא יקרא עד שנה הבאה. היום בעידן ה-AI המצב בטח חמור שבעתיים האלגוריתמים מתאמצים לכתוב תוכניות עבודה שבעיקר יהיו עם נראות גבוה ויעברו בשלום את מפגשי ההנהלה. תוכניות עבודה הנכתבות למגירה הן לא גזרת גורל. בהחלט אפשר אחרת ובפוסט הבא אני אסביר איך עושים את זה!

למעלה משני עשורים אני עובד במגזר החברתי ובעיית המשאבים היא בעיה שקמים עימה בבוקר והולכים איתה לישון . גם כאשר הפרוטה מצויה החשש מהעתיד הלוטה

פיתוח שותפויות וגיוס משאבים הם אחד מתחומי הליבה של תפקיד המנכ"ל.ית במגזר השלישי. כמו שנאמר "אם אין לחם אין תורה", ברור לכל שלא ניתן לקדם

העולם שופע ביזמים שרוצים לשנות את העולם, להטיב עם החברה וליצור אימפקט. אולם רק מעטים מהחולמים יצליחו להגשים את חלומם. למה? כי ישנו פער גדול מאוד מחלימת חלום למימוש. מניסיון של קרוב לשני עשורים בעולם החברתי אני יודע שרק אלו שיעבירו את חלומותיהם לתוכנית אסטרטגית מובנת יצליחו לחולל את השינוי. השאר יאלצו להסתפק בהעלאת תירוצים מדוע העולם לא היה בשל להפנים את הבשורה שהם הביאו לעולם. כדי להקל עליכם מצורפת כאן מפת דרכים בת חמישה שלבים שיסייעו לכם לפתח אסטרטגיה ולהפוך מחולמים ליזמים.

התארכותה של מלחמת "חרבות ברזל" מציבה אתגר משמעותי לתקצוב הממשלתי לתחומי הרווחה, החינוך והבריאות הולך וקטן. במציאות שבה כ-54% מהתקציבים מגיעים מקורות ממשלתיים, צמצום שכזה

גיוס עובדים ולא משנה באיזה דרג מהווה הזדמנות ליציאה מהנעה מכוח האינרציה ולבחינה מחודשת של האמיתית המוכרות. בפוסט הקרוב אסייע לכם לזהות את ההזדמנויות שבתהליך הגיוס וכיצד להפך את התהליך מאירוע מנהלתי לתהליך בו רותמים את חברי הצוות, מדייקים אסטרטגיה ומחזקים את הקיים בכוחות חדשים.