מידי שנה מחלקת וועדת העזבונות במשרד המשפטים כ-200,000,000 ש"ח לטובת מימוש מטרות חברתיות. כספי הוועדה אינם נחשבים כפל תמיכות ואפשר להגיש פעילויות המקבלות מימון על פי סעיפי תמיכות 3א, יחד עם זאת לא ניתן להגיש מיזמים משותפים עם הממשלה.

חלוקת הכספים מתבצעת בשני מסלולים.  המסלול האחד, נושאי תמיכה אותם הוועדה רוצה לקדם. תחומים אלו משתנים משנה לשנה בהתאם לנסיבות החברתיות בישראל והטווח הוא רחב ממורשת ישראל ועד טיפולים נפשיים. המסלול השני הוא מסלול עזבונות מיועדים- בו בעלי העזבון מחליטים מהי מטרת הכסף. כאן הסכומים משתנים מעשרות אלפים בודדים ועד למיליונים. לכל עיזבון יש מספר ובעת ההגשה יש לציין מהו מספר העיזבון אליו מיועדת הבקשה. מי שאוהב אנקדוטות ימצא בעזבונות הללו דברים איזוטריים מו פרוייקטים להקמת בית המקדש השלישי ועד סיוע במלגות לימודים לשני תלמידים יוצאי מרוקו. אולם בין האנקדוטות מסתתרים לא מעט כספים שיכולים ממש להתאים לפעילות שלכם.

עד כאן הכל נשמע טוב ויפה, מיליונים שמחכים מעבר לפינה ורק מחכים למיזם הנכון. בפועל המציאות מורכבת יותר מרבית הבקשות מ-וועדת העזבונות נדחות. מדוע? התשובה נמצאת בפרטים הקטנים והטכניים שבגינם הרוב הגדול פשוט נדחים על הסף.

מה גורם לרוב העמותות להיפסל?

• היעדר עמידה בתנאי הסף הפורמאליים- אישור ניהול ספרים, אישור מע"מ, אישור ניהול תקין, מאזן מבוקר.
• הצעות המחיר שמוגשות אינן בפורמט הנכון.
• אי הלימה בין הפרויקט המוצע לבין מטרות העמותה (כפי שמופיע ברשם העמותות).
• בקשות תקציביות על סעיפי הוצאה שאינם מתוקצבים על ידי הוועדה- חומרים מתכלים, כיבוד, לינה, השתתפות במשכורת של חמשת מקבלי השכר הגבוה.
• היעדר הוכחת ישימות- לדוגמא הפרוייקט גדול בהרבה מכלל הפעילות של העמותה.

איך נמנעים מפסילה של וועדת העזבונות?

לאורך השנים ראיתי מספר טעויות שחוזרות על עצמן:

א. חלוקה לא נכונה של הקשב- עיקר ההליך הוא טכני ולא תוכני ולכן יש לחלק את הזמן בהתאם. כלומר להשקיע  80% מהזמן בעמידה בתנאי הסף ו-20% בתוכן החינוכי-קהיליתי. הדגש צריך להיות במעבר קפדני על הנהלים ובחינה של סעיף סעיף.

ב. הצעות מחיר- הכינו טמפלט של  הצעות מחיר- הקפידו על הכנת פורמט שעומדות בקירטריונים של הוועדה  ואותו תשלחו לספקים כדי שימלאו רק את עמודת הסכומים ויחתמו בסוף.  וודאו שהסעיפים בהצעת מחיר תואמים את הסעיפים אותם אתם מעלים בטופס הבקשה. שימו לב שבמידה ותקבלו אישור על קבלת הכספים ביצוע הפרוייקט יוכל להתקיים רק עם הספקים שהגשתם בהצעות המחיר ועל פי הסעיפים שהוגשו. לכן הקפידו לקבל הצעות מספקים שאתם מכירים ושנוח לכם לעבוד איתם

ג.מימון כח אדם- הקפידו שבסכימה של פעילות בפרויקט המוצע ופעילות קודמת לא תעלו על 100% אחוזי משרה, וכן שהעבודה בארגון לפני הפרוייקט לא עולה על 50%.

ד. שפה אחידה- וודאו שמטרות הפרוייקט המוצע עולות בקנה אחד עם מטרות העמותה הרשמיות. הראו שיש קשר ישיר בין המטרות והניסיון שלכם לפרוייקט המוצע.

ה. ישימות- וודאו שהפרויקט המוצע פרופורציונאלי להיקפי הפעילות הקיימים של העמותה, ושהניסיון המוצע מראה שיש בידכם את היכולת לחלום ולבצע.

ו. צ'ק ליסט- וודאו שיש בידכם את כלל המסמכים המבוקשים על ידי הוועדה

בכל מקרה זכרו שבשונה מהגשות לקרנות פילנתרופיות, בוועדת העזבונות אין אפשרות להסביר ולתרץ. מה שכתוב הוא מה שיש. האנשים שיושבים בוועדה הם אנשים מן היישוב ולא בעלי מקצוע בתחומי הפרויקטים אליהם מיועדים הכספים. לכן השפה צריכה להיות נגישה ונטולת ז'רגון מקצועי ואופני היישום צריכים להיות ברורים. כך שחברי הוועדה יבינו שיש בידכם את הידע והיכולות ליישם את הפרויקט.

איך מגישים לוועדת העזבונות?

השנה (2026) ההגשה נעשת באמצעות אתר גיידסטארט  של משרד המשפטים בצורה דיגיטאלית מלאה. הנתונים האינפורמטיביים נלקחים ממאגר הנתונים באתר. בנוסף החתימות של היו"ר והמנכ"ל מתבצעות בצורה דיגיטאלית כך שלא כמו בעבר אין צורך ללכת ולהחתים פיזית. יתרון משמעותי החוסך זמן רב.

בשל עיכובים טכניים והמעבר החדש למערכת, משרד המשפטים קיים וובינרים והעלאה סרטוני הדרכה הנמצאים באתר גיידסטאר. שוווה להשקיע כמה דקות ולהבין את התהליך.

חשוב לדעת שישנה אפשרות לשמור את הטופס כך שניתן להזין אותו בחלקים.

לא להתאכזב

לא שמעתי מעולם על ארגונים שקיבלו את  כל הסכום אותו הם ביקשו מהוועדה. הממוצע הוא 50% מהסכום המוצע. לכן מראש בקשו סכום גדול (שנראה הגיוני ביחס להיקף התקציבי של העמותה שלכם). כך שגם אם תקבלו 50% לא תתאכזבו.