ייעוץ אסטרטגי

סיומה של שנה פתיחתה של שנה חדשה מהווה הזדמנות לעצור משטף החיים ולהתבונן מקצועית ואישית על ההישגים, האתגרים וגם על הכישלונות.  עבורי סיכום שנה אינו

גיוס משאבים בר קיימא אינו מבוסס על הזדמנויות אלא על מערכות יחסים המבוססת על מרחב משותף לצמיחה והתפתחות המותאמת לשינוי הזמן.

כל שנה אחרי החגים נפתחת עונת "תוכניות העבודה". בהיותי שכיר אני זוכר את חווית התסכול שבכל שנה היו משנים קצת את הפורמט וכך במקום COPY PASTE המוכר הייתי צריך לשנות קצת מהניסוחים ושוב ושוב לכתוב תוכנית עבודה שאיש לא יקרא עד שנה הבאה. היום בעידן ה-AI המצב בטח חמור שבעתיים האלגוריתמים מתאמצים לכתוב תוכניות עבודה שבעיקר יהיו עם נראות גבוה ויעברו בשלום את מפגשי ההנהלה. תוכניות עבודה הנכתבות למגירה הן לא גזרת גורל. בהחלט אפשר אחרת ובפוסט הבא אני אסביר איך עושים את זה!

למעלה משני עשורים אני עובד במגזר החברתי ובעיית המשאבים היא בעיה שקמים עימה בבוקר והולכים איתה לישון . גם כאשר הפרוטה מצויה החשש מהעתיד הלוטה

פיתוח שותפויות וגיוס משאבים הם אחד מתחומי הליבה של תפקיד המנכ"ל.ית במגזר השלישי. כמו שנאמר "אם אין לחם אין תורה", ברור לכל שלא ניתן לקדם

העולם שופע ביזמים שרוצים לשנות את העולם, להטיב עם החברה וליצור אימפקט. אולם רק מעטים מהחולמים יצליחו להגשים את חלומם. למה? כי ישנו פער גדול מאוד מחלימת חלום למימוש. מניסיון של קרוב לשני עשורים בעולם החברתי אני יודע שרק אלו שיעבירו את חלומותיהם לתוכנית אסטרטגית מובנת יצליחו לחולל את השינוי. השאר יאלצו להסתפק בהעלאת תירוצים מדוע העולם לא היה בשל להפנים את הבשורה שהם הביאו לעולם. כדי להקל עליכם מצורפת כאן מפת דרכים בת חמישה שלבים שיסייעו לכם לפתח אסטרטגיה ולהפוך מחולמים ליזמים.

גיוס עובדים ולא משנה באיזה דרג מהווה הזדמנות ליציאה מהנעה מכוח האינרציה ולבחינה מחודשת של האמיתית המוכרות. בפוסט הקרוב אסייע לכם לזהות את ההזדמנויות שבתהליך הגיוס וכיצד להפך את התהליך מאירוע מנהלתי לתהליך בו רותמים את חברי הצוות, מדייקים אסטרטגיה ומחזקים את הקיים בכוחות חדשים.

"אנחנו לא מתקדמים, יש מצגת ותוכניות אבל אנחנו לא מגיעים לביצוע. הכל תקוע והשוטף שוטף אותנו". ככה התחילה שיחת הטלפון עם לקוח שליוותי בעבר ואחרי שנתיים שב והתקשר אלי. הרגש הראשון שהציף אותי היה תסכול ונגיעות של כישלון מקצועי. תוך כדי השיחה חשבתי, איך החזון ותוכניות העבודה נשארו במצגת? נכון יש נסיבות מקילות פרצה מלחמה, המשק השתנה, עובדים יצאו למילואים והמצב הכאוטי מסביב מקשה על תכנון ארוך טווח, אבל עדיין. אחרי כמה כוסות של מים ותחקור ראשוני של גורמי התקיעות, התחדדה בי ההבנה שהעברת תוכניות עבודה ממצגות לביצוע מחייבת הבניה של תהליך שפועל בשני מישורים. האחד, מיינדסט של מובילי התהליך. השני, קביעת שגרות היוצרות את השינוי ולא משאירות אותו ליד המקרה.
במאמר הבא אפשט את הדברים ואסייע לכם לעבור מרעיון לביצוע.

המדיה החברתית עמוסה בסיפוריהם של מצליחנים. לרוב ההתמקדות היא ברגעי התהילה עם סיקור מרפרף על הדרך שנעשתה מרצפת הייצור לכיסא הניהול. סיפורים אלו מקבעים בנו את התודעה המגבילה שישנם מצליחנים מבטן ומלידה ויש את כל השאר. ישנם את אלו שההצלחה באה להם בקלות ואת אלו שימשיכו לנצח להתבוסס בחייהם הרגילים.