אמונה רווחת בציבור שארגונים ללא כוונות רווח ממומנים מכספי תרומות של נדבים מהארץ ומחו"ל. למען האמת כלל כספי התרומות הם רק חלק קטן מההכנסות כ-15%. בעוד שעיקר מימון הפעילות מגיע ממכירת שירותים (34%) ומתמיכות והקצבות ממשלתיות (52%).
ניהול עסק הוא מיומנות נרכשת שכל בעל עסק חייב לשכלל אותה כדרך חיים. אתה יכול להיות איש מקצוע נהדר אולם בעל עסק גרוע מאוד ובכך להצטרף ל-60,000 בעלי עסקים הסוגרים את עסקיהם מדי שנה. או ל-90% החיים מחודש לחודש ואין להם את היכולת להרים את הראש.
מידי שנה מחלקת וועדת העזבונות במשרד המשפטים כ-200,000,000 ש"ח לטובת מימוש מטרות חברתיות. כספי הוועדה אינם נחשבים כפל תמיכות ואפשר להגיש פעילויות המקבלות מימון על
גיוס משאבים בר קיימא אינו מבוסס על הזדמנויות אלא על מערכות יחסים המבוססת על מרחב משותף לצמיחה והתפתחות המותאמת לשינוי הזמן.
למעלה משני עשורים אני עובד במגזר החברתי ובעיית המשאבים היא בעיה שקמים עימה בבוקר והולכים איתה לישון . גם כאשר הפרוטה מצויה החשש מהעתיד הלוטה
פיתוח שותפויות וגיוס משאבים הם אחד מתחומי הליבה של תפקיד המנכ"ל.ית במגזר השלישי. כמו שנאמר "אם אין לחם אין תורה", ברור לכל שלא ניתן לקדם
העולם שופע ביזמים שרוצים לשנות את העולם, להטיב עם החברה וליצור אימפקט. אולם רק מעטים מהחולמים יצליחו להגשים את חלומם. למה? כי ישנו פער גדול מאוד מחלימת חלום למימוש. מניסיון של קרוב לשני עשורים בעולם החברתי אני יודע שרק אלו שיעבירו את חלומותיהם לתוכנית אסטרטגית מובנת יצליחו לחולל את השינוי. השאר יאלצו להסתפק בהעלאת תירוצים מדוע העולם לא היה בשל להפנים את הבשורה שהם הביאו לעולם. כדי להקל עליכם מצורפת כאן מפת דרכים בת חמישה שלבים שיסייעו לכם לפתח אסטרטגיה ולהפוך מחולמים ליזמים.
גיוס עובדים ולא משנה באיזה דרג מהווה הזדמנות ליציאה מהנעה מכוח האינרציה ולבחינה מחודשת של האמיתית המוכרות. בפוסט הקרוב אסייע לכם לזהות את ההזדמנויות שבתהליך הגיוס וכיצד להפך את התהליך מאירוע מנהלתי לתהליך בו רותמים את חברי הצוות, מדייקים אסטרטגיה ומחזקים את הקיים בכוחות חדשים.
תוכנית אסטרטגית אפקטיבית אינה דבר קל למימוש. ישנם ארגונים שכלל אינם עובדים עם תוכנית אסטרטגית אלא פועלים מכוח האנרציה. אחרים דווקא השקיעו וקיימו חשיבה וכנסים אך מתקשים מאוד במעבר ממצגות בוהקות לתוכנית עבודה ישימה.
"אנחנו לא מתקדמים, יש מצגת ותוכניות אבל אנחנו לא מגיעים לביצוע. הכל תקוע והשוטף שוטף אותנו". ככה התחילה שיחת הטלפון עם לקוח שליוותי בעבר ואחרי שנתיים שב והתקשר אלי. הרגש הראשון שהציף אותי היה תסכול ונגיעות של כישלון מקצועי. תוך כדי השיחה חשבתי, איך החזון ותוכניות העבודה נשארו במצגת? נכון יש נסיבות מקילות פרצה מלחמה, המשק השתנה, עובדים יצאו למילואים והמצב הכאוטי מסביב מקשה על תכנון ארוך טווח, אבל עדיין. אחרי כמה כוסות של מים ותחקור ראשוני של גורמי התקיעות, התחדדה בי ההבנה שהעברת תוכניות עבודה ממצגות לביצוע מחייבת הבניה של תהליך שפועל בשני מישורים. האחד, מיינדסט של מובילי התהליך. השני, קביעת שגרות היוצרות את השינוי ולא משאירות אותו ליד המקרה.
במאמר הבא אפשט את הדברים ואסייע לכם לעבור מרעיון לביצוע.
