אסטרטגיות לפיתוח מענים קהילתיים

מאת:

אברהם אייזן – בעל תואר מוסמך במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.  בוגר בית הספר תפנית בייעוץ ארגוני. בעל 15 שנות ניסיון בניהול והובלת פרויקטים חוצי מגזרים

אברהם אייזן
אברהם אייזן | אסטרטגיות לפיתוח מענים קהילתיים. יועץ פיתוח עסקי
העולם שופע ביזמים שרוצים לשנות את העולם, להטיב עם החברה וליצור אימפקט. אולם רק מעטים מהחולמים יצליחו להגשים את חלומם. למה? כי ישנו פער גדול מאוד מחלימת חלום למימוש. מניסיון של קרוב לשני עשורים בעולם החברתי אני יודע שרק אלו שיעבירו את חלומותיהם לתוכנית אסטרטגית מובנת יצליחו לחולל את השינוי. השאר יאלצו להסתפק בהעלאת תירוצים מדוע העולם לא היה בשל להפנים את הבשורה שהם הביאו לעולם. כדי להקל עליכם מצורפת כאן מפת דרכים בת חמישה שלבים שיסייעו לכם לפתח אסטרטגיה ולהפוך מחולמים ליזמים.

שתפו את הפוסט:


"אם תרצו, אין זו אגדה… ואילו אם לא תרצו, הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות"
בנימין זאב הרצל, אלטנוילד

שלב ראשון: זיהוי האתגר הפרדה בין סימפטום לבעיה

אחת הבעיות המרכזיות בתכנון אסטרטגי טמונה בפיתוח מענים שמטפלים בסימפטום ולא בבעיה. לדוגמא, ישנה תופעה בלתי רצויה של אלימות מטפלות. כדי לטפל בכך מציבים מצלמות ובכך כביכול מטפלים בבעיה. בעוד שלמעשה מטפלים רק בסימפטום. הבעיה יכולה להיות מורכבת יותר כמו שחיקה מוגברת בקרב מטפלות הנובעת מהעדר כוח אדם, ממספר רב מדי של ילדים או מחוסר בהכשרה. בקיצור מצלמות לא יפתרו את הבעיה אלא רק את הסימפטום, ולמעשה הכספים שהושקעו יורדים לטמיון.

איך מפרידים בין סימפטום לבעיה?

אחת הטכניקות האהובות עלי היא 5 פעמים למה? שפותחה בחברת טיוטא לפני חצי יובל. המתודה הפשוטה הזו מסייעת ללמצוא את ראשית הסיבות באמצעות חזרה על שאלת הלמה עד לחשיפת שורשיה הבעיה המסתתרים מאחורי הררי סימפטומים.
לדוגמא. ישנה תופעה של אלימות מטפלות כנגד פעוטות . למה? כי הן עצבניות. למה? כי הן שחוקות.למה? כי יש מספר רב של ילדים לכל מטפלת. למה? כי אין מספיק נשים / גברים שמוכנים לעבוד בתחום. למה? כי השכר נמוך ואין הכשרה. למה? כי אין תוכנית לאומית בתחום.
עכשיו אחרי שביצענו את התרגיל אנו רואים שבמקום להתקין מצלמות להגדלת ההרתעה. אנו צריכים למעשה להשקיע את הכספים בפיתוח תוכנית ממשלתית שתפקידה להגדיל את ההכשרה, למשוך כוח אדם איכותי ולהעלות את שכר המטפלות.

שלב שני: זיהוי אזורי הכאב

אחרי שהבנו מה הבעיה שאנו צריכים לפתור. עלינו לשאול את עצמנו, של מי הבעיה הזו? מי לא ישן בלילה בגללה? האמצעי הטוב ביותר לגלות את שייכות הכאב היא לשאול למי נזקפת הבעיה לזכות או לשלילה.
ישנן מספר מתודות לבחינת אזורי כאב. אני אוהב לגלות אותם באמצעות שתי שאלות פשוטות:
מי נמדד בכך שהבעיה נפתרת?
מי מוכן לשלם בעבור מציאת הפיתרון?

לדוגמא, אלימות המטפלות אינה מהווה מדד של אף משרד או רשות. ולכן אין לאף אחד אינטרס להכניס את ראשו לבעיה כה סבוכה. בנוסף לכך משום שרק חלק מהמעונות מפוקחים על ידי המדינה ורובם פרטיים, אין לאף גורם ממשלתי אינטרס להשקיע בכך כספים. לכן זו בעיה יתומה שהסיכוי לפתור אותה באמצעות משרדי ממשלה הוא נמוך. לעומת זאת אם נצליח ליצור קבוצה של לחץ פוליטי, נוכל בשלב הראשון לשייך את הבעיה לגורם מסויים, באמצעות חקיקה והסדרה של התחום תחת משרד ממשלתי שירצה לפעול בתחום.

שלב שלישי: מיקוד במעגל ההשפעה

איתור נקודת הכאב וההכרה בכך שיש מי שמוכן לשלם בעבור הפתרון, מהווה רק את שלב האיבחון. כדי לעבור לפיתוח מענה צריך לנקוט בפעולה פרו-אקטיבית.

אולם, זהו שלב הדורש השקעה של משאבים שבדרך כלל הם מוגבלים. ככל שהבעיה סבוכה יותר כך עולות החרדות והשאלות, האם בכוחותינו לתת מענה?

כדי לצלוח את שלב החרדה שמפוגג את המוטיבציה לפעולה, עלינו למקד את מאמצינו. לפנות למקומות בהם אנו יודעים שיש בכוחותינו לחולל את השינוי.

כאן אני מציע להסתייע במתודה של המנטור המנוח, סטיבן קובי. בספרו "שבעה הרגלים לאנשים אפקטיביים" מציע קובי לחלק בין מעגל הדאגה למעגל ההשפעה. תוך התמקדות ברורה במעגלי ההשפעה, באמצעותם אנו יכולים לקחת אחריות על חיינו.

לדוגמא, אנו מודאגים מהטילים הנשלחים מתימן. אך אין ביכולתנו לשנות זאת. יחד עם זאת אנו יכולים להשפיע על כך שיהיה לנו מרחב מוגן, להתקין בטלפון אפליקציה של פיקוד העורך שתסייע לנו להתמגן בזמן ובחדר הממוגן אנו יכולים לשים חפצים שיעזרו לנו להרגיש בטוחים. בקיצור, בעוד שאיננו יכולים לפתור את מעגל הדאגה באמצעות מיקוד במעגל ההשפעה אנו יכולים להיות פרו-אקטיביים ולשנות הלכה למעשה את מציאות חיינו.

שלב רביעי: מרעיון לתוכנית עבודה אימוץ מודל SMART

רעיונות נפלאים נשארים על שולחן השרטוטים, משום שאלו שחלמו אותם לא ידעו להעבירם לפסים מעשיים. מודל SMART מסייע לחולמים להיות פרקטיים ולמצב תוכנית עבודה. המודל כולל חמישה שלבים שמאפשרים להתמקד, לבחון פעולות ולהתקדם בדרך הנכונה.
Specific – הגדירו מטרות ספציפיות
Measurable – כל מטרה צריכה להיות מדידה. כך שתדעו שעמדתם ביעד. לכן חישבו על המדדים כבר בקביעת המטרות. היו צנועים וריאליים.
Achievable – ברי השגה, ביחנו יעדים שיש בכוחם להגשים (זוכרים מעגל ההשפעה).
Relevant – רלוונטיות, בחרו תוכנית עבודה שתהייה רלוונטית לקהלי היעד שלכם.
Time – מסגרת זמנים לביצוע. כך שתדעו שאתם עומדים בקצב.

תוכנית עבודה טובה מעוגנת גם בתקציב מלווה שהופך את החלומות לתקציב בר קיימא.
רוצים לבנות תוכנית כלכלית שתאפשר לכם לממש מטרות מבלי לפשוט את הרגל – כנסו למאמר שלי – תוכנית עסקית ליזמים.

שלב חמישי: לא להתאהב בדרך אלא במהות

אם הגעתם לכאן, יש בידכם תיאור של הבעיה אותה אתם רוצים לפתור, אתם מבינים למי הבעיה מציקה ומי יהיה מוכן לשלם בעבורה. לבסוף אתם מצוידים בתוכנית עבודה פרקטית שמאפשרת לארוז את כל הטוב הזה לפעולות מחוללות שינוי.

עכשיו אתם ניצבים בפני סכנה ממשית, התאהבות בפתרון שפיתחתם. לרוב אני פוגש יזמים שבשלב הזה מנסים להתאים כל בעיה לפתרון שכבר פותח על ידם. זאת מבלי לחשוב אם הוא רלוונטי למציאות המשתנה.

כמו שאמר הפילוסוף היווני הרקליטוס, "אי אפשר להכנס לאותו נהר פעמיים". המציאות ואנחנו משתנים ללא הרף ועל כן עלינו לבחון כל פתרון שגיבשנו אל מול המציאות המשתנה. אל תתאהבו במוצר (באיך) אלא התמקדו ב- למה הייחודי שלכם. כך תוכלו להמשיך ולהיות רלוונטיים גם במציאות המשתנה.

"It is not the strongest of the species that survives, nor the most intelligent, but the one most responsive to change"

רישום לניוזלטר

הירשמו לקבלת תובנות וכלים אפקטיביים, לא יותר ממייל בחודש

השארת פרטים בטופס כפופה למדיניות הפרטיות שלנו.

ייעוץ אסטרטגי

לא ניתן לחולל שינוי עיסקי או חברתי ללא יצירת שותפויות ואיגום משאבים. פיתוח שותפויות איננו מותרות אלא הכרח לקידום מיזמים ברי קיימא ולשיפור המענים הניתנים ללקוחות הקצה.

הרשמה לניוזלטר

השארת פרטים בטופס כפופה למדיניות הפרטיות שלנו.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

אברהם אייזן | גיוס עובדים כהזדמנות אסטרטגית. יועץ פיתוח עסקי

גיוס עובדים כהזדמנות אסטרטגית

גיוס עובדים ולא משנה באיזה דרג מהווה הזדמנות ליציאה מהנעה מכוח האינרציה ולבחינה מחודשת של האמיתית המוכרות. בפוסט הקרוב אסייע לכם לזהות את ההזדמנויות שבתהליך הגיוס וכיצד להפך את התהליך מאירוע מנהלתי לתהליך בו רותמים את חברי הצוות, מדייקים אסטרטגיה ומחזקים את הקיים בכוחות חדשים.

אברהם אייזן | איך כותבים תוכנית אסטרטגית אפקטיבית?

איך כותבים תוכנית אסטרטגית אפקטיבית?

תוכנית אסטרטגית אפקטיבית אינה דבר קל למימוש. ישנם ארגונים שכלל אינם עובדים עם תוכנית אסטרטגית אלא פועלים מכוח האנרציה. אחרים דווקא השקיעו וקיימו חשיבה וכנסים אך מתקשים מאוד במעבר ממצגות בוהקות לתוכנית עבודה ישימה.

אייזן | יוצאים מהתקיעות, איך מישימים תוכניות עבודה במציאות כאוטית?

יוצאים מהתקיעות, איך מישימים תוכניות עבודה במציאות כאוטית?

"אנחנו לא מתקדמים, יש מצגת ותוכניות אבל אנחנו לא מגיעים לביצוע. הכל תקוע והשוטף שוטף אותנו". ככה התחילה שיחת הטלפון עם לקוח שליוותי בעבר ואחרי שנתיים שב והתקשר אלי. הרגש הראשון שהציף אותי היה תסכול ונגיעות של כישלון מקצועי. תוך כדי השיחה חשבתי, איך החזון ותוכניות העבודה נשארו במצגת? נכון יש נסיבות מקילות פרצה מלחמה, המשק השתנה, עובדים יצאו למילואים והמצב הכאוטי מסביב מקשה על תכנון ארוך טווח, אבל עדיין. אחרי כמה כוסות של מים ותחקור ראשוני של גורמי התקיעות, התחדדה בי ההבנה שהעברת תוכניות עבודה ממצגות לביצוע מחייבת הבניה של תהליך שפועל בשני מישורים. האחד, מיינדסט של מובילי התהליך. השני, קביעת שגרות היוצרות את השינוי ולא משאירות אותו ליד המקרה.
במאמר הבא אפשט את הדברים ואסייע לכם לעבור מרעיון לביצוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן