בארבעת החודשים שחלפו מיום הטלת הסגר הראשון בחודש מרץ 2020, מספר דורשי האבטלה זינק מ-3.5% (כ-140,000) ל-27% (1,150,000).מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו לאחרונה עולה. 44.7% מסך דורשי העבודה ו47.4% מהיוצאים לחל"ת הם צעירים עד גיל 34. ציבור זה שמלכתחילה הגיעה למשבר מדולדל חסכונות, וללא ניסיון תעסקותי משמעותי ספג את מרבית גלי ההדף שנוצרו מהפיצוץ הכלכלי שפקד את מדינת ישראל.
פלשבקים ממשבר 2008 מטרידים את השלווה
המשבר הכלכלי שפוקד אותנו בימים אלו הזכיר לוותיקי הכלכלנים את ימיו של המשבר הכלכלי של 2008. משבר שאדוותיו המשיכו להשפיע על צעירי אותם ימים במשך עשור לפחת. בקשיים להשתלבות בשוק העבודה וחזרה לטווחי המשכורות ולמימוש הפוטנציאל בטווח הארוך. בראיון לכלכליסט שניתן על ידי בכירי שירות התעסוקה, ניתן להבחין בנימת הדאגה כלפי עתידים של הצעירים הנמצאים במוקד המשבר.
"צעירים בעלי השכלה נמוכה נפגעו הכי הרבה ונשארו בשיעורי אבטלה גבוהים, רבים הפכו ללא פעילים כלכלית והתאוששותם לאחר המשבר הייתה איטית לעומת קבוצות אחרות. צעירים עם היסטוריית אבטלה צפויים לאפשרויות פיתוח קריירה מוגבלות ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך כל הקריירה שלהם".
הדאגה הנשמעת מפי בכירים באוצר ובשירות התעסוקה, אינה קול ישראלי ייחודי. במאמר שפורסם על ידי הפורום הכלכלי העולמי השפעות משבר הקורונה על שוק העבודה (6 ביולי 2020). נטען שצעירים בעלי משרות חלקיות העובדים במשרות כניסה, נמצאים בסיכון גבוה לעוני. מלבד זאת יכולתם לשוב לשוק העבודה או לנתב את עבודתם לעבודה מרחוק נמוכה מאוד באופן יחסי, ועל כן כל דיוני העבודה מהבית כלל לא רלוונטיים למציאות התעסוקתית שלהם.
המשבר מאיץ תהליכים בתעסוקת צעירים
הסערה הכלכלית הפוקדת אותנו עם התפרצותו של נגיף הקורונה, חושפת ביתר שאת בעיות עומק הניצבות במוקד שוק התעסוקה הישראלי. במרכזו הפער ההולך וגדל בין קטר ההיטק והטכנולוגיה שכולל פחות מ-10% מסך המועסקים, לבין הקרונות ההולכים ומתנשפים מאחור בהם ישובים העובדים שהמהפכה פסחה עליהם. עובדים אלו שאינם בעלי אוריינטציה טכנולוגית ואוריינות שפתית נמצאו גם לפני המשבר בסכנת החלפה על ידי תהליכי מיחשוב מתקדמים. אולם המשבר הנוכחי בו מעסיקים בוחנים חלופות חדשות, מאיץ במהירות את התהליך וכך מרבית העובדים שנפלטו הם עובדים לא מיומנים וחסרי כישורים ייחודים. היעדרותם של כישורים ומיומנויות ההולכות ומתגלות כקריטיות להשתלבות יקשו על המובטלים החדשים לשוב לשוק התעסוקה. קשיים אלו מחריפים ככל שדורשי העבודה משתייכים לציבורים מוחלשים כדוגמת צעירים ערבים וחרדים הנובעים מחסמים אובייקטיביים המקשים עליהם להתאים את יכולותיהם וכישוריהם לשוק העבודה המשנה.
כמו במשברים כלכלים קודמים לנקודת הכניסה למשבר יש השפעה גדולה בדבר יכולת השרידות וההתאוששות ארוכת הטווח. צעירים בישראל (בעיקר ערבים, גברים חרדים ) המגיעים למשבר הנוכחי ללא עורף כלכלי משמעותי ועם סל מיומנויות וכישורים דל יתקשו מאוד להשתלב ביום שאחרי הקורונה. בעיה בסדר גודל כזו אינה יכולה להצטמצם לד' אמותיו של הפרט שיקבל כאן דמי אבטלה ושם מענק של כמה אלפים. אתגר בסדר גודל כזה מצריך טיפול שורש ברמת המדיניות הממשלתית מחד ושינוי פרדיגמה מצד הצעירים שצריכים להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתה מאידך.
לא הכל קודר, ניתן להתכונן למציאות החדשה
המדינה וזרועותיה ערות מזה שני עשורים לבעיות העומק הפוקדות את שוק התעסוקה הישראלי. לאורך השנים פותחו מענים האמורים להסיר את החסמים ולצמצם את הפערים בין הקטרים הדוהרים לבין הקרונות המתקשים בעליה. לאורך השנים הוקמו מרכזי תעסוקה וצעירים, הורחבו סל הקורסים המקצועיים ופותחו מענים המותאמים לרגישות התרבותית של ציבורים עם חסמי תעסוקה ייחודים . בימים אלו, תהליכים אלו צריכים להיות מתוקצבים ביתר שאת על ידי הרחבת התקנים, מתן ייעוץ איכותי לפונים תוך הפניה לקורסים והכשרות והרחבת סל הקורסים הרלוונטיים לשוק תוך גריעתם של קורסים שאיבדו את מידת הרלוונטיות שלהם.
לצערנו ההיסטוריה מלמדת שברגעי משבר למשרדי הממשלה ישנה נטייה להמציא מינהלות ולפתח מענים יש מאין. על אף הדחף הפופוליסטי על השרים לכבוש את תאוותם ודווקא להעצים את הקיים ולשאוף לאיגום משאבים. עבור מאת אלפי צעירי ישראל, הזמן הולך ואוזל, אין להם את אורך הנשימה להמתין לבלוני ניסוי, הם זקוקים למענים זמינים ויעילים שמרביתם כבר קיימים. הסוד טמון בהנגשת הידע לציבורים אלו וביכולת להתאימו לתקופה הייחודית בה אנו נמצאים.
עובדים צעירים, יש מקום לפרואקטיביות!
לצד תהליכי המדיניות החיונים לשינוי המצב, גם לפרט יש מקום של כבוד בהתמודדות עם המשבר הנוכחי. הפתרון אינו מצוי בשליחת מאות קורות חיים לכל תיבת מייל רעננה, אלא בבניית תכנית אישית ההופכת את היחיד מפסיבי לאקטיבי. עליו להציב מטרות ויעדים מתוחמים בזמן וזאת על מנת שהרחבת סל היכולות לא תהיה משאלת לב בלבד, אלא תכנית ישימה ואפקטיבית, הכוללת מסגרת זמן, יעדים ומשימות לביצוע.
בין שלל הדברים שניתן לקדם כדאי להתמקד במיומנויות וכישורים שיגדילו את הסיכויים להשתלבות בשוק. מתוך כך יש לראות את תקופת האבטלה לא כמנוחה וכהפסקה בין עבודות, אלא כתקופת הכשרה המאפשרת להעלות את הערך המוסף הייחודי וליצור יתרון יחסי אל מול מועמדים אחרים.
לטובת אלו החפצים לשפר את מצבם גיבשתי רשימה קצרה שיכולה להוות בסיס לנתיב שבהם יש לפעול.
- רכישת מיומנויות דיגיטליות.
- הרחבת מיומנויות שפה המאפשרות עבודה באופן מלא בשפה שאינה עברית (קריאה, כתיבה, דיבור).
- רכישת מיומנויות בתוכנות מקצועיות בתחום בו אתם עוסקים.
- העמקת סל כישורים המותאמים לתקופה.
- הרחבת הניסיון התעסוקתי באמצעות התנדבות/יחסי חניכה וליווי.
- הרחבה והעמקה של רשת הקשרים החברתיים והמקצועיים באמצעות רשתות חברתיות, מיטאפים, ומפגשי זום מקצועיים.
לסיכום אנו נמצאים בתקופה מאתגרת שאינה עתידה לחלוף בשנתיים הקרובות, גם לאחר שאיום המגפה יסור למשק ייקח עוד תקופה אורכה לשוב לאיתנו. ההתמודדות עם האתגרים שעוד נכונו לנו אינה יכולה להיות מונחת רק לפתחה של המדינה אלא גם לפרט יש מקום משמעותי בעיצוב גורלו. שום יד נעלמה לא תושיע, ואין מענק נדיב ככל שיהיה שישנה סדרי עולם, השינוי הוא מסע ארוך שכולל התגייסות שבמהלכה יתקיים תהליך של שכלול יכולות, הרחבת מיומנויות ומותאמות. אלו שלא ישכילו לנצל את הזמן ואת המענקים להרחבת יכולותיהם נעים במסלול שאחריותו עוני ותלות.
מעוניינים להזמין הרצאה בנושא- צרו איתי קשר
"אברהם, אני מבקשת להביע הערכה והוקרה על תרומתך המשמעותית להצלחת יום ההכשרה לרכזי BETA-צעירים. הרצאתך הייתה מרתקת ומדויקת להשגת מטרות היום. הרכזים יצאו נפעמים ומבינים את גודל השעה", שירה קנדלר, מנהלת תוכן והדרכה- תוכנית BETA צעירים
