משבר הקורונה מטלטל את הסדר הקיים
בינואר 2020 החלו להגיע דיווחים על נגיף מסתורי שהחל לעשות שמות אי שם בסין. תוך זמן קצר מבעיה נקודתית התייצב העולם בפני משבר בריאותי, כלכלי ופוליטי שמשנה את פני המציאות בה אנו חיים. בתוך זמן קצר השווקים נכנסו לקיפאון , ומאות אלפי מתים נספרו מרומא ועד ניו-יורק, לכולם ברור כיום משבר הקורונה הביא עימו מהפכה עולמית.
בראשית הדרך אי שם במרץ 2020, הוטלנו לשלב הפטיש שבו עיקר המאמצים הופנו לשיטוח העקומה ולעצירת התחלואה. המשק שותק, אחוזי האבטלה קפצו מ4% ל-25%, מערכות החינוך עצרו מלכת ועוצר הוטל ברחובות. מאמצע מאי 2020 אנו עוברים לפרקים משלב הפטיש הכולל סגרים והגבלות לשלב הרקדן בו אנו יכולים לקיים מעין שיגרה. הריקוד בין הפטיש לשיגרה מכונה בספרות המקצועית שלב הרקדן אשר עתיד ללוות אותנו למשך השנה וחצי הקרובות.
בואו של המשבר הכלכלי
בתוך שלושה חודשים הכלכלה הישראלית עברה טלטלה שלא ראינו זמן רב. מספר המובטלים חצה את קו המיליון תוך שהוא פוגע בעיקר בציבורים מוחלשים: צעירים, ערבים וחרדים. לצד זאת הגירעון הממשלתי גדל והפעילות הכלכלית צנחה. מציאות כלכלית-חברתית זו משנה את חוקי המשחק עבור כלל השחקנים במשק ובתוכם גם את עמותות המגזר השלישי, שעתידות לספוג חלק ניכר מגלי ההדף של המשבר.
צמצום בהכנסות עצמיות
שיעורי האבטלה הגדלים וחוסר הביטחון התעסוקתי יובילו לכך שמשקי בית רבים יצמצמו את היקפי הצריכה שלהם. מוצרים שאינם הכרחיים (פנאי, העשרה, תרומות, טיפולים פרה-רפואיים) יצומצמו וכך ככל שאי הוודאות הכלכלית תחריף הקצאת המשאבים של משקי הבית לסעיפים אלו תקטן. דבר שישפיע על היקפי ההכנסות העצמיות של עמותות במגזר שלישי
ירידה בהכנסות ממקורות ממשלתיים
למרות שאנו עדים לממשלה הרחבה ביותר בתולדות ישראל, עוגת התקציב אינה הולכת לגדול אלא להפך. הירידה בפעילות הכלכלית (הקטנת כח העבודה, והקטנת הרכישות) יקטינו את יכולת הממשלה לגבות מיסים. צמצום היכולות התקציביות של המדינה תפגע בהכרח במגזר השלישי ש44% מתקציבו שעון על כספי מדינה.
צמצום בהיקף התרומות
בעלי ההון הישראלים אוהבים להצטלם ליד ילדים מחייכים, אך זהו בעיקר מהלך יחצ"ני. למרות שהחברה בישראל מבוססת ותוססת, תרבות התרומות שלה עדיין חלשה. מרביתו של הכסף הגדול מגיע מתורמים מעבר לים. אולם גם בזירה זו ניתן לראות שדפוסי התרומה משתנים בשנים האחרונות. מרבית הכספים המגויסים מופנים פנימה לתוך הקהילות היהודיות או המקומיות והכספים המגיעים לארץ הקודש הולכים ופוחתים. משבר הקורונה רק החריף והאיץ מגמה זו, כבר עתה חודשים בודדים מתחילת המשבר, ארגונים רבים כבר קיבלו הודעות בדבר הקפאת תרומות ייעודיות בגלל הפגיעה הקשה שחוו קהילות יהודיות בעולם.
התהפוכות בכל אחת מהזירות מציבה אתגר בפני הצוות המוביל של ארגוני המגזר השלישי באשר הן. צוותי ניהול חפצי חיים המעוניינים להגיע לצידו השני של הנהר לאחר תום ימי הקורונה, צריכים לקחת את גורלם בידם ולצאת למסע לא קל הכולל: תכנון נכון, גמישות ניהולית וחשיבה יצירתית יוכלו לאפשר לכם לעבור את המשבר בשלום.
לעבור מהאיך למה? הגיע הזמן לעסוק במהות
במציאות זו כאשר כולנו מחפשים וודאות ותשובות מהירות, למרות הנטייה הטבעית לעסוק בכאן ובעכשיו יעברו מעיסוק בשאלות העוסקות באיך? לשאלות הנמצאות ברובד עמוק יותר העוסקות בשאלת השאלות, מדוע?
על מנת להקל על התהליך מצורפות שלושה מקבצי שאלות שיסייעו לכם לקיים שיח פנים וחוץ ארגוני על הדרך שבה יש ללכת בשלבי הריקוד הניצבים לפתחנו. העלאתן של השאלות מהווה הזדמנות להרחיב את מעגלי הדעות, לאפשר לעובדים להשמיע את קולם ולהרגיש שהם לוקחים חלק בתהליכים המובילים ליציאה מהמשבר . בסופו של התהליך חברי ההנהלה הם אלו הקובעים את המדיניות ומנווטים את הספינה לחוף מבטחים, אך ההפלגה המשותפת ניראת אחרת לחלוטין כאשר כלל העובדים מרגישים חלק מהתהליך. כך שגם אם דעותיהם לא התקבלו במלואן, עדיין ניתנה להם אפשרות לשתף, להחוות דעה, ולהציע פתרונות למציאות הסבוכה. ריבוי נקודות המבט מהווה בשלב זה יתרון משמעותי שחבל להחמיצו.
שאלות עם המבט פנימה, איפה היינו מה עשינו?
- מה השתנה בפעילות בתקופת הקורונה?
- האם הגענו לאוכלוסיות יעד חדשות?
- האם התגלו\ פותחו בנו יכולות חדשות מבחינת אופני הפעילות?
- מהן האפשרויות החדשות שנפתחו בפנינו בתקופה זו?
שאלות עם המבט החוצה, מה קרה ללקוחות שלנו?
- כיצד השפיע המשבר על קהלי היעד, ללא כל קשר לפעילותנו?
- האם העדפותיהם של הקהלים השתנו בעקבות המשבר ?
- במידה והשירותים שסיפקנו הם בתשלום, האם קהלי היעד יכולים ולהמשיך לצרוך את השירות?
שאלות מעבר לאופק, להיכן מועדות פניו של השוק?
- היכן מסתתרות ההזדמנויות, האם הקורונה הביאה עימה אפיקי פעולה חדשים?
- מה בסל היכולות שלכם מתאים לתקופה החדשה בפנינו אנו ניצבים?
- האם משבר הקורונה יצר צרכים חדשים שאנו יכולים לתת להם מענה?
לאחר שענינו על שלושת המקבצים (לא חייבים בפעם אחת), ניקח פסק זמן ונביט מחדש על תוכנית העבודה שכתבתו בראשית השנה. האם התוכניות עליהן עמלנו עדיין רלוונטית למציאות החדשה, או שמא עלינו לערוך שינויים והתאמות על מנת להמשיך ולהיות רלוונטיים לקהלי היעד, לשותפים, לתורמים ולעובדים שלנו.
משבר הקורונה מחייב מציאת ערך מוסף ייחודי
ככל שהמשאבים הופכים למוגבלים יותר כך עולה החשיבות בחידוד הערך המוסף הייחודי. בערך הייחודי שהיא מביאה עמה לנהנים משירותיה (לקוחות) ולשותפים המממנים את פעולותיה. הבלטתו של הערך המוסף הנוכחי (בימי המשבר) יאפשר לכם לראות מהן הפעילויות הנמצאות בליבת הארגון ומהן פעילויות שהתווספו מכורח הזדמנויות, החלטות ואילוצים שאינם משרתים את חזון העמותה.
במקרים מעין אלו דווקא תליך של צמצום, דיוק והתכווצות מסייע לשמירה על ויטאליות לאורך זמן, כך שלמרות שבמבט שטחי נראה שהיקפי הפעילות מצטמצמים יש בכך תהליך של ייעול ומיקוד. החוסך אנרגיות ניהוליות מרובות ומאפשרות לצוות הניהולי לעסוק בתחומי הליבה של הארגון ובהבלטת הערך המוסף הייחודי של הארגון אותו הם מובילים.
בחנו כל פרויקט ותכנית באמצעות סל השאלות שהצגתי מתוך פריזמה התרה אחר הערך המוסף שלכם. אל תחששו להישיר מבט לאמת (שלעיתים קשה לראות), התבוננות כנה תאפשר לכם לערער על הנחות מוקדמות, ולבחון מחדש את הפעילות מזווית ראיה רעננה. צמצום היקפי הפעילות, הליכי פיטורין וסיום התקשרויות אינן בהכרח דבר שלילי. במקרים רבים דווקא המיקוד מאפשר הבלטה של הממד הייחודי שמאפיין את פעולותיכם.
חשוב לזכור, אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה בו אנו נתונים אינה טמונה בחזרה על הפעולות המוכרות. אלא היא מחייבת את פתיחתם של ערוצי חשיבה ופעילות חדשים. בשלב זה, קחו נשימה עמוקה הכירו בכך שאנו נמצאים בעיצומה של מהפכה המצריכה כלים חדשים לניתוח, שאלות חדשות, ומעל הכל מעשים שיאפשרו התמודדות עם מציאות בלתי צפויה.
