מאת:
אברהם אייזן – בעל תואר מוסמך במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. בוגר בית הספר תפנית בייעוץ ארגוני. בעל 15 שנות ניסיון בניהול והובלת פרויקטים חוצי מגזרים
תכנית אסטרטגית מסמלת את המעבר מרעיון נחמד, לתוכנית הרותמת שותפים, מניחה תשתיות ומשנה מציאות. עבור אלו הרוצים להתחיל אך לא יודעים כיצד, הצבתי שישה שלבים ישימים בבניית תוכנית אסטרטגית ההופכת רעיון חביב לתוכנית עבודה. רגע לפני היציאה לדרך, קחו את התהליך כהזדמנות לשיח שיסייע לכם לקבל תובנות מהעובדים, השותפים וחברי ההנהלה . יחד פתחו אופקים ותגבשו תוכנית שתאפשר לכם להעפיל לפסגות חדשות.
כדי לצייר תמונת עתיד מומלץ להתנתק מהמולת היום יום, לאחר מכן קחו דף חלק ורשמו / ציירו, תשובה לשתי שאלות שיהוו עבורכם את המגדלור במסע להפיכתו של החלום למציאות:
לאחר שהעליתם אותה בדמיונכם נסחו אותה בשתיים שלוש שורות קצרות – זהו החזון שלכם. הוא אינו אמור להשתנות במהירות, אלא ללוותכם לאורכו של המסע.
יש לכם תמונת עתיד, אך אינכם לבד. בישראל לבדה יש עשרות אלפי עמותות ומאות אלפי עסקים. השוק רווי ולפני שיוצאים לדרך יש להבין, מהו הערך המוסף שאתם מביאים עמכם? מהי הנישה הייחודית בה תטפלו?
תכנית אסטרטגית תקל עליכם לזהות את הערך המוסף שלכם ולהבליט את ייחודכם בשוק.
שימו לב, הלקוח הוא המגדיר את הערך המוסף ולא אתם.
שימו לב להבדל בין משתמש, מי שנהנה בפועל מהשירות לבין הלקוח, מי שמשלם על השירות. זוכרים את הפרסומת "בשבילו זה דני בשבילך זה חלב". המפרסמים שהביאו לעולם את דני קלטו את הסיפור, האמא שרוכשת את המוצר היא לקוח אך בלי חיוכו של המשתמש, הילד, ארנקה יישאר עמוק בכיס.
בפעילויות המבוצעות על ידי המגזר שלישי המוטבים הם המשתמשים (הקשישים במרכז היום, הילד בחוג, הילדה בתוכנית המנהיגות) כל אלו הם משתמשים. בעוד שמי שמשלם ההורים, הרשות המקומית, המשרד הממשלתי הם הלקוחות.
אינכם עובדים בחלל ריק על מנת להצליח יש לרתום שותפים נוספים. בין אם אתם מחפשים שותפים מהמגזר הציבורי (שלטון מרכזי / מקומי) ובין אם המבט מופנה לתורמים/משקיעים. תכנית אסטרטגית תסייע לכם להבין את האינטרסים של הגורמים השונים ולזהות את הצורך הייחודי שלהם. מיפוי הצרכים יסייע לכם למצוא את חלון ההזדמנויות (Gap of Opportunity) דרכו תוכלו לבסס את פעולותיכם.
בתרגיל החשיבה הכניסו את עצמכם לנעליהם של השותפים ונסו לראות את המציאות הסובבת דרך נקודת מבטם. הסתייעו בשאלות העוזרות לפשט את הזירה בה אתם פועלים:
מיהן העמותות הנותנות מענה בתחום בו אנו פועלים?
מיהם גורמי המימון?
האם יש קרנות התורמות באופן ייעודי לתחומים אלו?
מה הסיכוי ליצור מנגנון הכנסות עצמיות?
מיהם השותפים הפוטנציאלים ומהם האינטרסים שלהם?
להרחבה מומלץ להיכנס לארגז הכלים למיפוי שותפים של ארגון שיתופים, המציע כלים פרקטיים לעבודה. לטובת המיפוי אני מסתייע במפת חשיבה, יש טמפלטים רבים ברשת אין הרבה הבדל ביניהם. הדבר החשוב הוא להסתייע בכלי שעוזר לראות תמונה רחבה (לדוגמא Mindmaster).
עתה כשאתם מצוידים בתמונת עתיד, בערך מוסף ובמיפוי הסביבה הארגונית הגיע הזמן להצבת מטרות ויעדים. הסתפקו בשלוש עד ארבע מטרות המהוות את התימות המרכזיות מהן נגזרת הפעילות, הן אינן יציבות כמו החזון אך הן אמורות לשרת תכנית רב שנתית ולתת לכם אפשרות להביט מעבר לכאן ולעכשיו. לעומת זאת היעדים הם התחנות שמובילות למימושן של המטרות. עליהם להיות מדידים וברורים ונפרסים על פני גאנט העבודה.
בסופו של דבר אם אנו רוצים להפוך חלום למציאות עלינו למצוא את הדרך לקיימו מבחינה כלכלית לאורך זמן. בשלב זה העלו על הכתב את כלל התשומות (ההוצאות) הנדרשות על מנת להפוך חזון למציאות. הבחינו בין הוצאות קבועות שאינן תלויות בהיקפי הפעילות לבין הוצאות משתנות.
בעת התכנון קחו בחשבון את הזמן הלוקח לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות. את פרק הזמן הנדרש להשגת סעיף 46 לטובת תרומות ואת תקופת הוותק הנדרשת על מנת להתחיל ולקבל תקציב ממשלתי. לכל הפחות מדובר על שנתיים לפחות בין ההקמה ועד שתוכלו לראות כסף המגיע ממקורות ממשלתיים ומתורמים.
רעיונות גדולים ויפים התרסקו על קרקעת המציאות בשל מצוקה תקציבית ותזרימית. תכנון מקדים המכיר בסיכונים ובסיכויים המושתת על תחזיות ריאליות תוך הכרה במגבלות יאפשר לכם לעבור מחלומות לפעילות.
